אילן והגננים

מי גנב את הסגוארו? אילן והגננים, הסכת גינון וסביבה, פרק 62 – "שודדי הצמחים". תחקיר על הכנופיות העולמיות של הסחר בצמחים נדירים וגנובים. מהחוף המערבי של דרום אפריקה, דרך שוד הצמלים הטרופיים ועד הכנופיות שלא מהססות לשדוד צמחים נדירים ממוזיאונים ועד גנים בוטניים. ולמה דווקא אנשי מזרח אירופה אוהבים קקוטסים? תחקיר חוצה יבשות על הסחר העולמי של צמחים גנובים. 

אילן והגנננים, פודקסט גינון וסביבה חלק 2 – עמיר בלבן מגלה את הטבע העירוני. כאן אילן גור. כשעמיר בלבן היה בן 11, ילד בקרית היובל בירושלים נסללה לא דרכו בחיים ומאז האיש חוגג בין קידום יוזמות בטבע, לצד כתיבת ספרים, ליווי פרוייקטים של טבע עירוני, הדרכה,  צילום וגם ציור, של ציפורים כמובן. מזמן לא קינאתי במרואיין כפי שאני מקנא בעמיר בלבן. וכמצוות הפודקסט פגשתי עוד איש אשכולות שהקדשתי לו שני פרקים. אנחנו בפרק השני שבו הרחבנו ופירטנו אודות גננות עירונית ובעיקר גננות של קירות וגגות, שהם לדעתי העתיד. גם עסקנו לברר איך מקימים גינה אקולוגית  שמארחת בעלי חיים שתורמים לשלמותה וברמה האישית ניסתי לברר למה למרות שהיצבתי בגינ הפודקסט תיבת קינון, הירגזי לא מגיע.  וכמו רבים מאורחי ההסכת, פתח להם מיקרופון והם יזרמו. עמיר בלבן, איש שכדאי לכולכם להכיר. 

אילן והגננים, פודקסט גינון וסביבה פרק 60, כאן אילן גור. אל האורח שלי הגעתי על פי המלצתו של עופר בינדל  נוטע האלונים הוותיק בפארק השרון, שהוכרז ממש בימים   אלה גן לאומי. עופר הוא גיבור פרק 56 של אילן והגננים וממנו למדנו על יערות חדרה ועל האלונים שהגיעו מצפון עד הגדה הצפונית של נחל הירקון. בפרק הזה ובפרק שאחריו אני מארח את עמיר בלבן,  ראש תחום טבע עירוני בחברה להגנת הטבע. בלבן, איש טבע מילדותו, אמן  ומרצה,  הקים את תחום הטבע העירוני בחברה להגנת הטבע,  ועוסק בפיתוח אתרי טבע עירוניים קהילתיים בכל רחבי הארץ עמיר הוא אחד ממייסדי התחנה לחקר ציפורי ירושלים ע”ש נילי ודוד, ועמק הצבאים בירושלים שניים מאתרי הטבע העירוניים הראשונים בישראל.עמיר הוא  בוגר המחלקה לצילום באקדמיה לאמנות בבצלאל מתמחה בתיעוד טבע בארץ וברחבי העולם, מרצה ומוביל קבוצות של מטיילים חובבי טבע וצילום במסעות בעולם. כמו רבים ממרואייניי, הוא  חוגג את עיסוקו ונהנה מכל רגע, פותחים לו מיקרופון והאיש שופע. נדבר על החיים, על בעלי חיים בעיר ועל גינון עירוני. בפרק 61, הפרק הבא ננסה להפיק עצות מעשיות לגינון גגות ולגינון קירות ולגינות שמקיימות עולם שלם של חיים משותפים עם שפע של בעלי חיים. נהניתי כרגיל, שהרי ההסכת הזה הוא קודם כל הסכת של אנשים.ולפני שנתחיל שתי הערות בונות: הראשונה נוגעת לגננים. משתי שיחות אקראיות שקיימתי התברר לי שיש גננים מקצועיים שנוהגים להקשיב לפודקסט באוזניות בעת שהם מגננים. גננים יקרים, התרגשתי לשמוע. מה יכול להיות יותר מהנה מאשר להקשיב לפודקסט גינון כשנוטעים עצים. תבורכו.והערה בונה שנייה לפני ההריסה. ישראל עוברת תהליכים מואצים של פינוי בינוי בתוך ערים. הבעייה היא שכאשר יודעים שבניין ישן נכנס לתהליך של פינוי בינוי נשכחת הגינה ולפעמים לשנתיים או שלוש. מי שמסתובב בצפון תל אביב בוודאי מכיר את התופעה: צמחים מוזנחים ולא מטופלים ועציצים שפעם איכלסו צמחים והיום מוטלים יבשים עם שרידים יבשים של מה שגדל בהם. ואני אומר: מצווה היא לקחת או לייחר צמחים מגינות מוזנחות כאלה. מומלץ לבקש רשות, שבוודאי תינתן, אבל כשלוקחים ענף לייחור זה ממש לא הכרחי. בגינה שלי יש כמה צמחים מפוארים שהיצלתי מאבדון. גם כמה עציצי ענק שנטלתי באדיבות הקבלנים. עד כאן ההודעות והתובנות ומכאן לעמיר בלבן 

אילן והגננים פודקסט גינון וסביבה, פרק 59 – קירות  ירוקים וגינון אנכי עם אדריכלית הנוף מיכל בן חור. אנחנו מתקרבים לשישים פרקים וככל שחולפים הזמנים מתחדדות התובנות. הפודקסט קם כי התאהבתי בעולם הצמחים והגננות ומאוד רציתי לפגוש אנשי מקצוע מהתחום. הם נראו לי אנשים מרתקים ומיוחדים ואני שמח לקבוע שלא התאכזבתי. כשהתחלתי לא היה לי כיוון ברור, אבל ככל שעבר הזמן אכן התברר לי שאין לי באמת כיוון כי הפודקסט לוקח אותי קדימה בדרכו המיוחדת וכך אני נודד מנושא לנושא – מגידול ירקות ליערות מאכל ומגידול עצים לטיפוח פרחים, ומסחלבים לחקלאות ביו דינאמית. כל פרק מצריך ממני כמה שעות של הכנה וזה מגביר את עוצמת החווייה ואת חדוות הלימוד. בעת האחרונה הגעתי אל התחום המרתק של החקלאות והגינון  העירוניים שהם מטבעם גידול צמחים שלא מחוברים לאדמה ולכן הקדשתי את פרק 56 ופרק 57 למצעים המנותקים ולתערובות הגידול. כפי שכבר ציינתי, לא רק שמעט מבינים בתערובות אלא שרבים אינם יורדים לחשיבותן של תערובות הגידול. וכך הגעתי אל הגינון האנכי והקירות הירוקים. גינון אנכי מציע דרך ליצור צמחייה בלב העיר על ידי ניצול קירות, גגות, ומבנים חיצוניים. זהו לדעתי הטרנד הבא.  וככה גם היה לי הכבוד להכיר את מיכל בן חור המקסימה. 

לעבור עד ליצירה של גינון מקומי. עומר הקים ותיחזק עשרות גינות וגם  הקים גן הדגמה ובוסתן מאכל שבו הוא חוקר ומנסה לאקלם צמחים חדשים. עומר נולד לזה. ההיכרות שלו עם מערכות השקיה החלה בגיל 7 או 8 כשאביו  היה שולח אותו לפתוח את ההשקיה בפרדס (לא היו אז מחשבי השקיה..)  ולתקן את החורים שהנקרים עשו בצינורות. הפרקטיקה הזאת של נסיעה בלילה בשדות כדי לפתוח ולסגור שטוצרים, מילה גרמנית במקורה למערכות השקייה בשדות מוכרת לי היטב. בימי נעורי בקיבוץ ראש הנקרה שבגבול הלבנון נסעתי הרבה לבד בלילות בשדות הקיבוץ. זו  היתה תקופה שקטה בלי מלחמות ובלי חיזבללה ולא העלינו בדעתנו לחשוש. תושבי ראש הנקרה עדיין מפוזרים בכל הארץ בעוד הקיבוץ שומם ומוזנח. אני חושב עליהם לא מעט ובלבי מוחה דמעה.  לעומר יש ניולזטר שמופץ מדי שבוע וכאמור ש לו ערוץ יוטיוב שמספר האנשים שצפו בו כבר עבר את הארבעה מיליון. בקיצור, טיפוס מורכב מאלה שחביבים עלי. 

Yoav Feldman, an agronomist with two decades of experience in soilless growing media, shares his expertise on potting mixes and disconnected media. He explains the significance of components like coconut coir and wood fibers and discusses practical tips for creating homemade mixes for houseplants. Yoav also explores moisture balance, aeration, and the unique needs of succulents in soilless environments. Listeners gain insights into historical projects, the benefits of charcoal in mixes, and techniques for successful plant growth, whether on rooftops or at ground level.

Yoav Feldman, an agronomist with nearly 20 years in soilless planting media, delves into the fascinating world of detached substrates. He clarifies the distinctions between soilless media, hydroponics, and aeroponics, addressing common misconceptions. Yoav explores the historical roots of container gardening across ancient civilizations and discusses the current urban gardening trends. With insights into growing challenges, practical tips for casual plant owners, and the significance of materials like coconut coir, this conversation is a must-listen for gardening enthusiasts!

אילן והגננים, הסכת גינון וסביבה פרק 55, כאן אילן גור עם האיש שנוטע אלונים. אם אתם חוצים את אחד מגשרי הירקון צפונה, הגדה הצפונית של הנחל היא כבר השרון. רמת אביב ושיכון ל' ואזורי חן ושדה דב, ומשם צפונה, הרצליה ונתניה וחדרה ועמק חפר ומורדות הכרמל. בבית הספר סיפרו לכם שהאזור היה מכוסה ביצות. זה נכון, אבל בעיקר היו כאן יערות פראיים ואגמים קטנים ונחלים. עד לפני פחות מ-2000 שנה עדיין התסבבו ביערות האלה חיות טרף ואפילו אריות. יערות השרון ובעיקר עצי האלון סובלים כבר אלפי שנים מהתנכלות מתמדת, גם של תושבי האזור וגם של אימפריות ששלטו כאן, מהמצרים הקדמונים ועד האימפריה העותמנית שנסוגה מכאן רק אחר תום מלחמת העולם הראשונה. תארו לעצמכם יערות עד בדרך לחיפה שעוד לא היתה קיימת.  אזור פרא עם מעט מאוד ישובים ובני אדם. ומעשה בעופר בינדל, דור שלישי בכפר ויתקין שלקח לטיסה ספר קטן בשם "האיש שנטע עצים", מין אגדה מודרנית על נוטע עצים בודד וכשירד בנמל היה כבר אדם אחר. לאחר שהתוכן עוכל, עופר החליט  שהוא מחזיר את עצי האלון לפארק השרון, וזה מה שהוא עושה מאז עם התלהבות הולכת וגדלה. לימים סופרת בשם מיכל בן גל כתבה עליו ספר ילדים וניבה לב יצרה עליו את  השיר "ביער של חדרה" שבו פתחנו. מילים, לחן ושירה ניבה לב. 

אילן והגננים פרק 54, כאן אילן גור. הפרק  מוקלט ומשודר עם בוא הסתיו. ועצוב לנו בלב כבר שנה על האסון שקרה לנו ועל אחינו החטופים בשבי החמאס. וגם על אובדן התקווה והתגברות השנאה ושלטון ההונאה והפשע. ועל גלי העגמומיות הזאת ועם בוא הסתיו אפשר להתנחם בגינה ובשלל המלאכות של עונות המעבר. מלאכות שתמיד קיימות, רק צריך לאתר אותן ולגייס מספיק תעצומות נפש גם לעניינים פחות נעימים כמו מלחמה בעשבים סרבנים וענייני תחזוקה. וגם  יצאתי שוב אל יער המאכל של ליאורה ברגר צביקלר בכפר סירקין. נעים לי ביער של ליאורה ואולי זו הדרך שלי להתגעגע  "לארץ ישראל הישנה והטובה". ישבנו בבית העץ שליד בריכת הצפרדעים ושקענו בענייני זריעה, שתילת  ועצים ותנובת היער. וגם דיברנו על רחפנים טבעיים שקוטלים יתושים ועל מחפרונים תת קרקעיים שהם חלק מהאיזון בטבעי ביער של ליאורה.  המרואיינת שלי  שפעה תובנות כרגיל ואני רק אוזן לדבריה הנבונים. פרק 54, אלייך ליאורה 

אילן והגננים, פודקסט גינון וסביבה פרק 53. זהר ארגמן, שנולד בחיפה וגר בישוב בצפון ממש לא מסתדר עם תל אביב, הוא פשוט לא מגיע לעיר ילדותי האהובה. לכבוד הראיון הוא הגיע במיוחד ברכבת ואני אספתי אותו מהתחנה כדי שבן הכפר לא יפגע חלילה בעיר הגדולה. זהר הוא הנדסאי נוף, שמכור לגינון מנעוריו בחיפה, והוא שייך לאנשי המקצוע שמרגישים את הגינה עוד לפני שהם פונים למה שלמדו והוסמכו אליו. זהר בקיא  בתחומים רבים של גינון, אבל כשהגיע לקבוצת הפייסבוק שמוקדשת לדשא עשו אותו די מהר למומחה של הקבוצה. זו קבוצה די מוזרה שמזכירה קבוצות של סחלבים או קלתיאות, סוג של קבוצת תמיכה. מעט מאוד אנשים מתפארים שם בדשא שגידלו לתפארת, רובם מתוסכלים ומתייסרים כשהדשא מצהיב או מתייבש או פורח מדי או חולה מדי. כי דשא הרי לא מחליפים כמו שמחליפים קלתיאות או סחלבים. סוף מעשה במחשבה תחילה ומעת שהדשא כבר קיים, צריך לשמור עליו ולתחזק אותו גם אם נעשו טעויות בדרך. דשא הוא גם פנטזיה, וכשמקימים גינה מפנטזים על רגליים יחפות ששוקעות בעשב הירוק, ובריח הדשא הקצור שממלא את הנחיריים והריאות. אבל הדשא הוא גם עבדות וכיסוח והשקייה ותיסכול. אני יודע, גם לי היה דשא בגינה לפני שנים, והיום הוא פינה  מקום לפרחים ושיחים ועצי פרי. אבל אני מכניס פה תיסכולים אישיים לתוך פודקאסט תמים. לדשא חשיבות רבה בחברה האנושית. הוא מגודל כמזון לבעלי חיים מבויתים מעל 10,000 שנים, ושימש כחומר גלם לייצור נייר מהמאה ה-3 לפנה"ס. כדי למקם היסטורית, אנחנו מדברים על ראשית התקופה ההלניסטית המפוארת.  לדשא יש יתרונות אסתטיים ברורים, והוא גם רך ונעים למגע, לדריכה ולישיבה. מסיבה זו צומח הדשא במשטחים בפארקים גדולים, גני שעשועים, אצטדיונים, או גינות פרטיות. איתי ערן איש נטפים, סיפר לנו בפרק 47  על הדשא של איצטדיון בלומפילד ועל 54 הממטרות שמזינות אותו במים.  יתרונות נוספים של הדשא הם מניעת בוץ ואבק, קירור הסביבה של הבית ואפילו פנים הבית, הפחתת קרינה והקטנת הרעש הסביבתי.דשא הוא אחת מצורות החיים המגוונות ביותר, והוא צומח בכל היבשות מלבד אנטארקטיקה. הוא קיים מיליוני שנים וכבר בתקופת הקרטיקון היווה מקור מזון לדינוזאורים. בצואה מאובנת של דינוזאורים אלה נמצאו שרידים של סוגי דשא, בהם אבותיהם הקדומים של האורז והבמבוק.אבל דשא צורך הרבה מים. בנוסף, יש חוקרים  שטוענים  שדשא בכלל  מזיק לסביבהזוהר עומד מאחורי המותג " זהר בדשא, תכנון והקמת גינות ובריכות נוי. כן האיש מומחה לבריכות נוי אבל קצרה היריעה במסגרת הפרק הנוכחי. על דשאים ועל גינון בכלל שוחחתי עם האורח המיוחד מן הצפון. אליך זהר