אילן והגננים

אילן והגננים, הסכת גינון וסביבה פרק 94, עם שירה מבית ליבלינג. הפוסט הזה נעדר גננות אבל רב סיפורים, בעיר על אנשי מופלא שתיכנן את רובה של תל אביב, ממרכז העיר ועד הירקון. משום מה האיש כמעט לא הונצח, אבל ההנצחה הכי טובה שלו היא מערכת הכבישים והגנים שהוא תיכנן והיא ממתקיימת ברובה הגדול עד היום. הפרק הזה מעצים את החווייה התל אביבית ומעניק לדעתי תמונה שונה ורחבה על התיכנון של העיר שבה לא רק אני נולדתי אלא גם ההורים שלי. בבית ליבלינג שמתעד את האדריכלות של תל אביב מתקיימות עכשיו כמה תערוכות שמוקדשות לפטריק גדס, ביולוג ואקולוג שמאיר דיזנגוף הביא כדי לתכנן את האזור שממרכז העיר ועד לירקון. תהנו. 

אילן והגננים, הסכת גינון וסביבה פרק 92, והפעם על צמחי האויר. צמחים שתלויים או מונחים ואין להם שום חיבור לאדמה. הם הגיעו מהג'ונגלים, שם הם מתחברים לעצים ושיחים כדי לקלוט קצת אור או שמש. לא, הם אינם טפילים – הם ניזונים בעצמם ולא לוקחים שום דבר מנקודת המשען שלהם. הצמחים האלה אידאלים לגידול בבית או בשטחים מוצלים ואינם דורשים כמעט טיפול חוץ מהשגחה. השם הבוטני שלהם הוא ״טילנדסיה״ TILLANDSIA והם מגיעים אלינו במקור ממרכז ודרום אמריקה. הם משתייכים למשפחת הברומליים, גם האננס מגיע מהמשפחה הזאת. דוד אומידי מבני ציון הקים משתלה של צמחי אויר. כשניהל את חנות הפרחים המשפחתית ברמת גן מישהו הביא לא פעם צמחי אויר למכירה ואחרי שהם נחטפו הבין שהוא עלה על משהו. בכלל, בזמן האחרון אני פוגש יותר ויותר משתלות מתמחות, ואחרי שביקקרתי אצל רותי מבילובמבו שמתמחה בבמבוקים חשבתי שהגיעה העת לפגוש את צמחי האויר. הקשיבו, גדלו, תהנו והפיצו. דוד אומידי 

אילן והגננים, הסכת גינון וסביבה כאן אילן גור. פרק 91 והשני מבין שני חלקים עם האגרונום האקולוגי אסף צדקה, שכבר מינקות גילה חיבה מיוחדת לצמחים. ההורים שלו רצו שיהיה בן אדם מכובד, מהנדס או עורך דין, אבל אסף, לא רק שפנה אל הצמחים אלא שפנה אל הפקולטה לחקלאות ודווקא אל הנושא המרתק מכולם לדעתי: יחסי הגומלין שבין החקלאות לבין הטבע. גוונו בגינה כמה שיותר. וכמה שיותר יהיו פרחים ככה יהיו עוד ועוד מאביקים: דבורים, צרעות, זבובים, פרפרים אפילו עש. העיקר שתהיה "גינה שמחה". אסף צדקה חוקר ומנסה ותוהה וגם על זה שוחחנו בפרק 91 של "אילן והגננים.  והערה וגטטיבית: בתקופה הזאת מסיימים חלק מהגיאופיטים את הסיבוב שלהם. אתם יכולים כמובן לזרוק את הבצלים של פעמוני הגשם, אבל שווה לנסות לסחוב איתם עד שייתייבשו ואז לשמור אותם במקום יבש עד לסתיו הבא. עוברים לבלש

אילן והגננים, הסכת גינון וסביבה כאן אילן גור. פרק 90 והראשון מבין שני חלקים עם האגרונום האקולוגי אסף צדקה, שכבר מינקות גילה חיבה מיוחדת לצמחים. ההורים שלו רצו שיהיה בן אדם מכובד,  מהנדס או עורך דין, אבל אסף, לא רק שפנה אל הצמחים אלא שפנה אל הפקולטה לחקלאות ודווקא אל הנושא המרתק מכולם לדעתי: יחסי הגומלין שבין החקלאות לבין הטבע. גוונו בגינה כמה שיותר. וכמה שיותר יהיו פרחים ככה יהיו עוד ועוד מאביקים: דבורים, צרעות, זבובים, פרפרים אפילו עש. העיקר שתהיה "גינה שמחה". 

אילן והגננים, הסכם גינון וסביבה, פרק 89 והפעם עם רות אגמון מבילובמבו. כשפוגשים דמות ססגונית וותיקה בענף צריך לסנן את השאלות בייחוד כשמדובר באשה שמצהירה על עצמה כביישנית ומתגלה במעין נובע של זכרונות, ידע מקצוענות. היא גדלה במושב נהלל והגיעה לקבוץ גבעת ברנר לאחר שנישאה לבן הקיבוץ. רותי ניהלה במשך שנים את משתלת גבעת ברנר, אחד מחלוצות המשתלות בישראל ולימים החליטה להקים משתלה משל עצמה. בקיבוץ לא היה מקום וכך הגיעה רותי אל משפחת ברנד מכפר בילו הסמוך, וביחד הם פתחו את בילו במבו. לרותי כבר היה הרבה ניסיון, לא רק בגידול צמחים אלא גם בשיווקם ולכן לבילובמבו יש שלושה תחומי התמחות. הסתרה, הפרדה וחציצה, בגן בכלל ובגן הפרטי בפרט. בכלל, הצללה, הסתרה וחציצה הם הבון טון החדש בקרב אנשי המקצוע. המגמה הזאת תלך ותגבר ככל שיבנו יותר לגובה וככל שיהיה צורך בניצול יעיל יותר של מקומות הגידול. היה מאוד מרגש לפגוש את החקלאית הוותיקה. פרק 89 של אילן והגננים, הסכת גינון וסביבה. 

אילן והגננים, הסכת גינון וסביבה פרק 88 והמסע שלי במשתלות המקצועיות נמשך. הפעם חניתי במשתלת מניב פרי במושב ניר צבי, אצל גלעד וקרן רייכנברג.  גלעד בכלל למד כלכלה ואחר כך עבד במשרד. זה הפריע לו לצאת לגלוש גלים וכשהתגלגל לעבודה במשתלה בכפר ויתקין הוא שילב עבודה באוויר הפתוח עם גלישת גלים. אז גם התברר לו שזה מה שהוא אוהב וכך גם למד את אומנות ההרכבות והפך למרכיב מקצועי בארץ ובעולם. כשנרגע מזה קצת הוא פתח ביחד עם קרן, רעייתו את משתלת מניב פרי שפונה לחקלאים לצד גננים וקונים פרטיים.  בפרקים האחרונים אני פונה יותר אל המשתלות היצרניות המקצועיות, כאלה שאינן משתלות על הדרך והקהל שמגיע אליהן הוא בעיקרו מקצועי: אוהבי גינון מכורים, גננים, או אדריכלי נוף. גם הפרק הבא שכבר מוקלט הוא מאותו הסוג ואפילו  ממשתלה מיוחדת במינה בכפר בילו,  לא רחוק מניר צבי. וכשמדובר בעצי פרי ברור שההמלצה הברורה היא לא לרכוש אותם במשתלה רגילה אלא במשתלה מתמחה. כך אפשר להיות בטוחים בבריאותו של העץ וגם לקבל הנחיות מדויקות לגבי השתילה, האיקלום והגידול. אני מבקש להתעכב על זה עוד רגע. כשאנחנו קונים דברי לבוש או מזון, אנחנו מראש לא מניחים שנמצא כל מה שאנחנו רוצים בסופר אחד. בצמחים זה אותו דבר ואפילו חשוב יותר. עציצי תבלין או פרחי עונה אפשר לקנות בכל מקום, אבל כשאנחנו מגיעים לעצים שהולכים להיות איתנו שנים רבות, חשוב לקנות אותם במשתלות יצרניות מתמחות ולא במשתלות על הדרך שבהן מקבלים לפעמים עצות נוראיות. כשמדובר בעצי פרי אני ממליץ על משתלות כמו חסקלברג, ולך, מניב פרי, גיבורת הפרק הזה, ובוודאי אצל אסף בשן במושב שקף בדרום ומשתלת ילקוט הרועים בקבוץ צבעון בצפון. את הרשימה אני יוצר מתוך הזיכרון אבל בוודאי יש עוד רבות וטובות. אגב, מתן הגנן, ידיד ההסכת,  ממליץ לפזר קומפוסט סביב העצים כבר עכשיו ולסגור את הפינה לשנה שלמה. שוב אודה לכם ידידיי היקרים על עזרה בקידום ההסכת "אילן והגננים" שהוא תחביב ולא פרויקט מסחרי.  אליך גלעד רייכנברג. 

אילן והגננים, הסכת גינון וסביבה, כאן אילן גור, פרק 87 – עידו בשן מגנן דו מימדי. מדובר בשיטת האספליה שמגננים בה בכל העולם כבר מאות שנים, בעיקר באירופה. פעם זה היה רק עניין של מלכים ואצילים וכשהתמעטו המלכים והאצילים וגם הגינות הגרנדיוזיות השיטה קצת נשכחה. אבל מתחילת המאה הנוכחית העצים הדו מימדיים צוברים יותר ויותר פופולאריות. עידו בשן מניר בנים מתמחה בגידולים של עצי אספליה: תותים ואגסים ולימונים והתוצאה שובה את הלב. גם החקלאות הבת קיימא גילתה אותה והיום אפשר למצוא באירופה כרמים של עצי זיתים שמגודלים כמו שמגדלים זיתים. טיפוח בשיטת אספליה דורש הבנה עמוקה בצמחים וניסיון בגיזום וקיטום. היום אפשר למצוא ברשת הוראות די מפורטות לטיפוח בשיטת אספליה. אני ממליץ במיוחד על הסרטון של ידיד ההסכת, רן נחום אגרונום. תהנו.

אילן והגננים, הסכת גינון וסביבה פרק 86 והחלק השני של הראיון עם אדריכל הנוף ליאור לוינגר, שכבר בגיל 9 ידע שיהיה אדריכל. בפרק הראשון שוחחנו על עולמם של אדריכלי הנוף ועל ליאור לוינגר בר המזל, שמשרדו "אורבנוף" אחראי לכמה מן היצירות הנופיות הבולטוות בישראל. בפרק השני אכן נשמע על פארק המצוק, בוסתן מוזא, העיר העתיקה בבאר שבע, פרוייקט נחל שורק שהולך להיות מוקד תיירות, על  מקווה ישראל ועוד, אפילו על פארק יפה ירקוני ברעננה. ואם כבר מדברים על הנצחה, במקום שיקראו על שם אישיות רחוב נידח, מנציחים את זמרת שלושה המלחמות  בפארק, כל הכבוד לפרנסי רעננה. ושוב אזהרת צפייה: מומלץ מאוד לאדריכלים ולאדריכלי נוף. הפעילו את בלוטות הקשב על ווליום גבוה 

אילן והגננים הסכת גינון וסביבה עם אדריכל הנוף ליאור לוינגר, האיש שאחראי לכמה מן הפרוייקטים המרגשים שאנחנו חווים. פארק הצוק בצפון תל אביב, בוסתן מוז"א במוזיאון ארץ ישראל, פארק מדרון יפו וגם בית הספר החקלאי מקווה ישראל ואגמון חפר.  כשהיה בן 9 כבר היה ברור לו שיהיה אדריכל ובסוף הוא נפל די קרוב ונעשה אדריכל נוף. הוא למד בטכניון ובאוניברסיטת ברקלי ופגש את הגדוליםבין אדריכלי הנוף בעולם, הגיע לניו יורק וכשחזר לארץ הקים את משרד אורבנוף שגורף כל הזמן פרסים על עבודותיו. היה מרתק, מעניין ובוודאי מרגש. אזהרת צפייה: קצת נסחפנו בפרטים ויש להפעיל חזק את בלוטות הקשב. מומלץ מאוד לאדריכלים ולאדריכלי נוף ובוודאי לשוחרי איכות הסביבה.

אילן והגננים, הסכת גינון וסביבה פרק 84: שלומי סגל, מגדל גיאופיטים. פתאום גיליתי שלא הקדשתי פרק הגון לבעלי הפקעות והבצלים והשורשים המעובים. אנחנו הרי אוכלים אותם כמעט כל יום – תפוחי אדמה, בטטות, בצל וגם שום. אבל אלה עלולים להטעות.  מדובר במשפחה מיוחדת שחבריה נפרשים בכל העולם ויש לה נציגות נכבדת גם בישראל: כלנית, נרקיס, כרכום, רקפת, סתוונית, חצב, אמריליס, אירוס. בעצם מדובר באסטרטגיה של הישרדות. אם הצמחים הטורפים שרדו באזורים קשים בזכות טריפה של חרקים, הגיאופיטים הם כמו גמלים – מטפחים לעצמם אברי אגירה לימים קשים. מה שלא ידעתי הוא שיש גיאופיטים של קיץ ויש של חורף. המקומיים הם בוודאי של חורף, אבל אספנים מושבעים קונים בצלים ופקעות מכל העולם וגם זורעים. שלומי משביח זנים של גיאופיטים ומוכר את הפרחים לסוחרים. שלומי גם מטפח בצלים ופקעות. ההמלצה שלי היא ללכת על גיאופיטים מקומיים, זה יבטיח יותר הצלחה ופחות התעסקות. ובלי קשר לגיאופיטים היה חשוב לי לשמוע על ההיבט החקלאי של גידול פרחים. התאכזבתי מאוד לשמוע שהורטנזיות בתל אביב זה כמעט עניין אבוד מראש. פרק ראשון ובטח יהיו עוד בעתיד, על עולם המעובים.