כל תכני עושים היסטוריה

תככים, חדשנות ופוליטיקה: למה השנה האזרחית מתחילה באחד בינואר?

עושים חשבון מארחים את ירון גינדי, ראש לשכת יועצי המס, לשיחה על הכבדת נטל המס על הציבור בישראל, ובעיקר מתעמקים בסוגיית הרווחים הכלואים של החברות. וגם: איך נכון להגדיל את תקבולי המס? האם צריך בעיקר למסות עשירים? האם אפשר להתמקד במיסוי עסקים ובכך לצמצם את הפגיעה בציבור? ואולי נוצרה הזדמנות לרפורמה כללית במערכת המס? ובנוסף: על החשיבות של ההבחנה בין יעילות מערכת המס לבין הניסיון לצמצם פערים כלכליים.

פרופ' נעה דגן, מנהלת המחלקה לרפואה מבוססת בינה מלאכותית בכללית Big Data, Machine Learning, AI   - מילים מפוצצות שלא תמיד לגמרי מובנות לכולם.פרופ' נעה דגן עושה לנו סדר  ומספרת איך השימוש הנכון והמדויק בכלים הללו מאפשרים לתת ולקבל את הטיפול הרפואי הטוב והמתאים ביותר.

אם תבחנו את השירותים הדיגיטליים שבהם אתם משתמשים תגלו שרובם המכריע מבוססים על הענן. המייל שלכם נמצא בענן, התמונות שלכם מאוחסנות בענן, אנשי קשר, סרטוני וידאו, צ'אטים בווטסאפ, כולם מאוחסנים בענן. נכון שחלק מהמידע מאוחסן גם על המכשירים שלנו, נניח התמונות מאוחסנות גם על הטלפון הסלולרי שלנו, אבל מכיוון שהמקום יקר ויחסית מועט, אנחנו מהר מאוד מתחילים להעביר את המידע לענן. אבל מה קורה כאשר אין לכם גישה למידע, מה קורה אם פרצו לחשבון שלכם, אם מסיבה כלשהי הוא נחסם, אם בטעות המידע שנמצא בענן נמחק? למרות שכל החיים שלנו נמצאים בעננים רק מעטים חושבים שאולי... אולי אנחנו צריכים גיבוי לחומר שנמצא שם!הפעם נבחן את אחת הקונספציות הידועות של העולם הדיגיטלי, זו שקובעת שמהרגע שהמידע שלנו – הקבצים, המיילים, התמונות – מהרגע שהכל נמצא בענן, אנחנו מסודרים ואין סיבה לדאגה. באמת?הפרק מוגש בשיתוף חברת CloudAlly.קישורים: Cloudallyhttps://www.cloudally.comאינסטגרם מחקה בטעות סטוריז. אופס.https://slate.com/technology/2024/10/instagram-story-archive-deleted-erasing-digital-memories.htmlאבא צילם את המפשעה של הבן שלו גוגל סימנה אותו כפושעhttps://www.nytimes.com/2022/08/21/technology/google-surveillance-toddler-photo.htmlיוצרים באינסטגרם פונים למאעכרים כדי להחזיר חשבונותhttps://www.buzzfeednews.com/article/laurenstrapagiel/creators-instagram-dealers-restore-accountsהמדריך המלא לגיבוי לחשבונות הענן שלכםhttps://kfgo.darkhorseit.com/tips-tricks/the-ultimate-guide-to-backing-up-your-social-media-accounts/

רומא של המאה הרביעית כבר לא הייתה אותה רומא הגדולה של המאות הראשונה והשנייה: עשרות שנים של מלחמות אזרחים, מאבקי ירושה ומשברים אינפלציוניים החלישו מאוד את האימפריה האדירה. נדמה היה שדי היה בדחיפה אחת הגונה כדי להפיל את רומא שוב על ברכיה - ובשנת 370 לספירה, הגיעה הדחיפה הזו ממקור לא צפוי. שבטים הוניים שנדדו מערבות אסיה לאירופה, הובילו לבריחה המונית של שבטים גרמאניים שביקשו למצוא מקלט בתוך תחומי האימפריה. קרב עקוב מדם שהתחולל ליד העיר אדריאנופול סימן את תחילת הסוף עבור האימפריה הרומית. האזנה נעימה, רן

למה כל החקלאים גידלו פה טבק לפני מאה שנה? איך הכינו פעם תרופת רצפט? מה קרה לחלום על בניית נמל בנהרייה? לאן נעלם מפעל פיליפס בנתניה? ומה גרם לכל האופים בארץ להשבית את המאפיות בתקופת הצנע? פרק מיוחד של 5 סיפורים קצרים על חלומות שבורים בכלכלה הישראלית, פרויקטים כלכליים שסימלו איזושהי תקוות לבוננזה כלכלית גדולה או קטנה שהסתיימו במפח נפש, אבל לפעמים גם בנחמה קטנה.

די מהר אחרי שצה"ל השתלט על רצועת עזה בעקבות הקטסטרופה של 7 באוקטובר  2023, התחילו להישמע דיבורים על חידוש התיישבות יהודית שם. שרים בממשלת נתניהו מדברים על מכך שוב ושוב לרבות על צעדים לעידוד הגירה של האוכלוסייה הפלשתינאית מחוץ לעזה. במקביל התחילו גם התארגנויות כדי להקים התנחלויות ברצועה. תא"ל במיל. דובי גזית שהיה בשעתו ראש המנהל האזרחי ברצועת עזה ומכיר את הרצועה על שלל מצוקותיה, מזהיר מפני השקיעה בבוץ העזתי ומפני הרעיונות לחזור ולהקים שם התנחלויות.

על מה אתם חושבים כשמדברים על "מיזוג"? מיזוג הוא תהליך עמוק, רב-ממדי, מאתגר אך הוא בעיקר – הדדי. מה שאומר שלעתים, על החברה הממזגת לאמץ תהליכים של החברה המתמזגת. Telit Cinterion היא חברת הייטק גלובלית שמייצרת ומפתחת מודולים בטכנולוגיות שונות ל-IOT (האינטרנט של הדברים). החברה ביצעה כבר למעלה מ-10 מיזוגים. בפרק הזה ימית סלע, CIO של החברה, מסבירה אילו אתגרים שונים קיימים בעת מיזוג חברה, מתי כדאי לאמץ תהליכים או טכנולוגיות של החברה שמתמזגת, מדוע עדיין קיים אתגר גם כשמדובר בטכנולוגיות או מערכות זהות? ואיך כל זה קשור גם לאתגרים תרבותיים ופסיכולוגיים?

קל מאוד לבנות את ה-80% הראשונים באפליקציות מבוססות LLM, אבל ה-20% האחרונים ממש לא פשוטים.בפרק הזה, אני, עמית בן דור, מארח את אלמוג באקו – יזם בינה מלאכותית בעל ניסיון עשיר בהקמת סטארטאפים ובבניית אפליקציות מבוססות מודלי שפה גדולים. יחד ננסה להבין למה כל כך קשה להפוך תוצאה ראשונית ומרשימה לאפליקציה יציבה שמגיעה לפרודקשן, ולמה עבודה עם LLM היא לא רק הנדסה, אלא דורשת גם חשיבה מחקרית.במהלך הפרק נדבר על האתגרים, הפרקטיקות, והפרדיגמות שמובילות להצלחה, כולל עקרונות משולש ה-LLM ותובנות מעשיות מאלמוג עצמו. ניגע גם בסיפורים מהשטח ונציע דרכים להתמודדות עם המורכבויות שבשילוב המודלים הללו במערכות אמיתיות. פרק חובה לכל מי שמתעניין ב-AI Engineering ובפיתוח אפליקציות מתקדמות.האזנה נעימה,עמית.

באוגוסט האחרון ערכנו את אירוע המאזינים השלישי של "עושים" תנ"ך, שכולו נסוב סביב מגידו. במפגש אירחנו במועדון הגריי בתל אביב, למול קהל חי של למעלה מ-300 איש, את פרופ' ישראל פינקלשטיין לשיחה שהיא מעין סיור וירטואלי בתל המפורסם.בשיחה שמהווה מעין סיכום של כ-30 שנות חפירה של ישראל בתל (כן, מאז 1994!) תהינו על חשיבותו ההיסטורית של התל באופן כללי ובארכיאולוגיה של ארץ ישראל בפרט. מי חפר במהלך השנים בתל? מהם המונומנטים העיקריים מתקופת הברזל שנחפרו באתר ומדוע הם כה מיוחדים? מהי "סטרטיגרפיה" ומדוע היא כל כך חשובה למדע הארכיאולוגיה? מה תרומתו של התל לאותה סטרטיגרפיה, שממנה ניתן להסיק על לוחות זמנים, אירועים ואף להשליך על תלים וערים חרבות אחרות במרחב הלבנט? איך הארכיאולוג "רואה" את התל בשלושה מימדים?כמו כן בשיחה: מה תרומתו של התיארוך בפחמן-14 להבנת ההיסטוריה של התל? מהן התקופות השונות בהיסטוריה של התל והאם הן יכולות ללמד אותנו דבר מה אודות האזור? מה ניתן לספר לגבי התל בתקופת המלוכה? ומה בדבר ימי שושלת בית עומרי ומגידו? מה דעתו של פרופ' פינקלשטיין אודות שערי העיר המפורסמים ותיארוכם האפשרי לימי שלמה המלך, על-פי יגאל ידין? האם באמת היה במגידו "מפעל" להרבעת וייצוא סוסים?על זאת ועוד בפרק המיוחד שלפנינו, פרק שהוקדש לזכרו של חברנו דור חנן שפיר ז"ל, שנרצח ב-7.10.2023.