כל תכני עושים היסטוריה

האם התקשיתם לחפש מטפלים לאחרונה? זה כנראה לא רק עקב הביקוש הרב לאחר השבעה באוקטובר, מערך בריאות הנפש בישראל ובעולם סובל ממחסור אדיר במטפלות ומטפלים כבר שנים רבות. אך בשנים האחרונות היו אירועים, כמו הקורונה למשל, שאילצו אותנו לעבור למודלים טכנולוגיים אחרים. הפעם מתארח ד"ר יוני שלום, חוקר באונ' חיפה, פסיכולוג מומחה לטכנולוגיה ובריאות הנפש ולחרדה חברתית ועונה על שאלות כמו האם טיפול אינטרנטי יכול למלא את החלל החסר? מה היתרונות של טיפול כזה? והאם טכנולוגיה בכלל ובתוכה הבינה המלאכותית יכולה להחליף את הטיפול המסורתי?

מהי הדרך ה"נכונה" לשמר מבנה עתיק? האם עלינו לנסות לשחזר את המבנה למצב בו היה בימי גדולתו - גם אם המשמעות היא להשתמש בחומרים ובטכניקות שלא היו זמינים לבנאים באותם הימים - או שמא עלינו לשאוף לאותנטיות מקסימלית, ולא לשנות דבר וחצי דבר מהמבנה המקורי? זו הדילמה שניצבת בפני אדריכלים ומהנדסי בניין מזה מאות שנים, והדילמה בה יתמקד פרק זה. מה כדאי לעשות עם אבני הכותל המתפוררות?כיצד תרמה הריסתו הטרגית של בניין הגימנסיה הרצליה לעליית המודעות לשימור בישראלהאדריכל אמנון בן-אור יספר על מבצע הזזת בתיה של המושבה שרונה בראשית שנות האלפייםהאזנה נעימה,רן

כיצד השתנו פניה של הממלכתיות מתקופת אשכול ועד היום? בפרק זה, אבי וידרמן, יועץ אסטרטגי ויו"ר "יד לוי אשכול", מסביר ומפרק את המושג ומסביר מדוע דווקא לוי אשכול הוא נושא הדגל של הממלכתיות. מה המשמעות של מעבר ממנהיגות של בוני אומה למנהיגות של מנהלי מדינה? כיצד התמודד אשכול עם התנגדויות? והאם על רקע המציאות המורכבת שאנו חווים כיום, עדיין אפשרי לקיים מנהיגות ממלכתית, כזו המתייחסת לעם כולו?

"הבעיה היא לא איסוף הדאטה. הבעיה היא שלא מסתכלים על הדאטה", טוענים אודי שויקי, Cloud Architect בסיילספורס ואמיר גרין, מנכ"ל וממייסדי חברת Mobideo.השניים התאחדו לפרק מיוחד, שיוגש בשני חלקים, ומציגים דוגמאות מרתקות שתומכות בטענה שדאטה אינה מותרות. "לקוחות רבים אינם מבינים שבעידן הנוכחי, עליהם לשנות שיטות ניהול – וזה קורה בכל התעשיות והארגונים", אומרים השניים, ומספקים טיפים לטיוב ולזיקוק הדאטה. וגם: איך קורה מצב שבו ארגון בוחן את הדאטה שלו, ומגלה שיש יותר מאמת אחת לכל שאלה?

בספטמבר 2024 פרסם אפו היבֶרינֶן בן ה-54, פרופסור למדעי המחשב מאוניברסיטת הלסינקי שבפינלנד, את המדורה השנייה של הספר שלו "אינטליגנציה כואבת: מה בינה מלאכותית יכולה לגלות לנו על סבל אנושי". היברינן, שמשתמש בתיאוריה חישובית, טוען שאנחנו יכולים ללמוד משהו על הסבל והכאב הנפשי שלנו אם רק נבחן איך מערכות בינה מלאכותית עובדות, איך הן מעבדות מידע ופועלות.אחרי שהוא מציג תשובה מעניינת לשאלה "מהו סבל" ו"למה אנחנו סובלים", הוא עונה על שאלה אחרת: האם מחשבים, האם מערכות הבינה המלאכותית סובלות, האם הן מסוגלות לחוות סוג מסוים של סבל שדומה לסבל שלנו ואם כן, איך הוא נראה? הוא אפילו מצביע על דרכים להפחית את הסבל שלנו, את הסבל האנושי.צריך להבהיר: זה לא פרק עצוב או מעיק. להפך! הפרק הזה יגרום לכם לחשוב מחדש על השאלה למה אתם חווים תסכול ולמה הוא נגרם, ולא פחות חשוב מכך, הוא יציג בפניכם תשובה מעניינת לשאלה: מה אפשר לעשות בנוגע לזה, שאלה שעוברת דרך ההבנה של "משוואת התסכול".קישורים:להורדת הספר "אינטליגנציה כואבת"https://arxiv.org/abs/2205.15409

ב-1 בינואר 2000 לא הגיע, כידוע, סוף העולם, וטוב שכך. אבל אנחנו נשארנו מבולבלים. האם באג 2000, שהעסיק את כולם בסוף שנות התשעים, היה טעות? הונאה? בדיחה? או סכנה מוחשית לשלומה של החברה המערבית?

איך הצליח דווקא לוי אשכול, שהעדיף לפעול מאחורי הקלעים, להניח את היסודות ליחסי החוץ האיתנים של ישראל? בפרק זה, פרופ' מירון מדזיני, דוברו האישי של ראש הממשלה השלישי, חושף את דמותו של אשכול כמנהיג שהעדיף לפעול הרחק מאור הזרקורים. בניגוד למנהיגים שדגלו במדיניות חוץ אסרטיבית, אשכול בחר בדיפלומטיה שקטה. כראש הממשלה הראשון שביקר באופן רשמי בגרמניה ובארצות הברית, הוא הצליח לבסס את מעמדה הבינלאומי של ישראל - מהסכם השילומים ההיסטורי ועד ליצירת היחסים המיוחדים עם ארה"ב, שמהווים את הבסיס לקשרים בין המדינות עד היום.

שלום לכולם. בפרק הזה של "עושים תוכנה", אני מארח את חן פלדמן לשיחה כנה ומעמיקה על הצד האנושי והפחות מדובר אולי, של עולם ההייטק – התמודדות עם משברים, לחץ וחרדה.בפרק חן שיתף את סיפורו האישי. מהרגעים שבהם היה בשיאו המקצועי ועד המשברים הפתאומיים ששינו את מסלולו. נדבר על איך הצליח לזהות את הסימנים המקדימים לעומס, איך בחר לשתף אחרים בתהליך ההתמודדות שלו ואילו כלים פרקטיים אימץ כדי לבנות מחדש איזון בין הקריירה לחיים האישיים.במהלך הפרק נצלול לנקודות שכל אחד מאיתנו יכול להזדהות איתן כמו החשש מלשתף, תחושת השחיקה ואיך דווקא שינויים קטנים בחיי היומיום יכולים לחולל שינוי גדול. הפרק הזה הוא הזדמנות לעצור לרגע, לקחת נשימה עמוקה וללמוד שאפשר לעבוד קשה ולהצליח, אבל גם לדעת לשים גבולות ולעזור לעצמנו.  זה פרק שכולו על איך אנחנו, האנשים שמאחורי הטכנולוגיה, יכולים להרגיש טוב יותר בתוך העשייה האינטנסיבית שלנו.האזנה נעימה,  עמית.

בפרק זה בו מתארחת פרופ' נילי ואזנה מהאונ' העברית נדון במלחמה על משמעויותיה הרבות בעולם העתיק וגם נתהה מה אפשר ללמוד ממלחמות העבר,על עולמנו המודרני.מדוע ארץ ישראל חוותה במהלך הדורות כל כך הרבה אירועי מלחמה? מדוע המלחמה היא אירוע כה מכונן בחיי האנשים החווים אותה, ולמה המקרא לא מזכיר חלק מהמלחמות שהתרחשו באזור? מה המשמעות המפתיעה של הביטוי "אכול ושתה כי מחר נמות" (ישעיהו כב)? מדוע מסעות המלחמה האשוריות הטילו אימה כה רבה על חלקים גדולים במזרח הקדום?מה משמעותו של החוק בעולם העתיק? מי אכף את החוקים והאם מדובר בעקרונות אידיאליים או בחוקים מעשיים הנאכפים הלכה למעשה? מה בין הנוהל לנוהג בנושא החוק בעולם העתיק? מה משקף החוק המקראי בעניין? מה הקשר בין החוק המקראי לברית עם ה'? מה עולה מחוקי חמורבי המפורסמים, אודות החוק בעולם העתיק? בהמשך נשוחח על "חוקי מלחמה". האם ואיך ניתן ליישב את האוקסימורון שבביטוי הזה הנובע מהפער שבין "חוק" שהוא הסדרה בין אנשים, ל"מלחמה" שהיא בהגדרתה פעילות אלימה חסרת סדר? מדוע צריך בכלל חוקים במלחמה? איך הרובד הדתי-תיאולוגי משתלב במעשה המלחמה הארצי? איך הסבירו לעצמם אנשי העולם העתיק מפלה במלחמה? למה חלק ממלכי העולם העתיק "נאלצו" להתנצל, לפחות בפומבי, על יציאתם למלחמה? על כך ועוד בפרק שלפנינו

אזור מתאר העין, הצוואר והמחשוף אלו בדרך כלל האזורים הרגישים ביותר בגופנו ואלו שיהיו הראשונים להסגיר את הגיל הביולוגי שלנו. בפרק זה, מירה ברטפלד ואפרת וכטל מסבירות מדוע האזורים האלה שונים משאר הפנים, איך לטפל בהם נכון ומה הפתרונות הקיימים לבעיות הנפוצות. אז אם מעניין אותך לשמוע מהי הדרך הנכונה למרוח קרם עיניים או בכלל להתעדכן בטכניקות של עיסוי פנים מקצועי – הפרק הזה בשבילך. האזמנה נעימה