כל תכני עושים היסטוריה

ב2019 הלחץ על אדם ניומן גובר, המשקיעים שסמכו עליו, העובדים שהלכו איתו לאורך הדרך, כולם נושאים אליו עינים בבקשה אחת, צא להנפקה. אדם חושש ובצדק, אבל בסוף לוקח את החברה להנפקה שחושפת את החברה לעיני העולם. במפתיע, לצער כולם העולם לא אוהב את מה שהוא רואה והחברה מתרסקת התרסקות מפוארת.

הסגנון הגותי היה קסום בעיניי הצלם אנדרו פארקס. למרות שפארודיה היא במהותה חיקוי קומי, בתמונה אחת שלו אין שום דבר קומי. נהפוך הוא: מרוב שהיא דרמטית היא נכנסה להיסטוריה.לצפייה בתמונה לחצו כאןלינק לצפייה בציור

ביטול עילת הסבירות עבר בכנסת, ולקואליציה חלומות על עוד חקיקה שתחליש את הדמוקרטיה ואת שומרי הסף. אבל האם עילת הסבירות היא באמת קץ הדמוקרטיה, או שבית המשפט יודע כיצד להתמודד עם אתגרים משפטיים מורכבים? וגם מה ״הפרצה״ שהשאיר רוטמן שתאפשר לבג״צ ליישם את הסבירות ״בדלת האחורית״. שעות לאחר הדרמה בכנסת, ד"ר גוטמן ואטילה התיישבו לעשות קצת סדר בבלאגן

המחשוב הקוונטי, אם וכאשר יבשיל, ישנה לחלוטין את העולם. והוא מביא עמו גם סיכונים. מערכות ההצפנה שמגנות היום על מידע עלולות להפוך חסרות כל ערך מול אלגוריתמים קוונטיים. מה יקרה אם בעוד עשר שנים תפוענח התכתבות מוצפנת בת ימינו, אשר תחשוף בדיעבד סוכנים סמויים בעמדות בכירות? שני אורחים באו כדי לדבר על הנושא המרתק והמאיים הזה: ד"ר ארז ויסברד, שעוסק כבר 25 שנה בתחום התקשורת והאבטחה, מרצה על אבטחה והצפנה באוניברסיטה הפתוחה ומוביל את המחקר הטכנולוגי בסייברארק ואיתו – רן בר זיק, ארכיטקט תוכנה בכיר בסייברארק, עיתונאי טכנולוגיה בדה מרקר ומרצה בקריה האקדמית אונו ובאוניברסיטת חיפה. דיברנו על תסריטי יום הדין, שעלול להביא המחשוב הקוונטי, על התקינה האמריקאית החדשה, שנוגעת להגנה מפני החוזקות שלו, על האתגר שבהחלפת ההצפנות, על השאלות הפתוחות סביב האלגוריתמים הקוונטיים, ועל הסיכון שיש בשימוש בקוד שנועד להצפנה, אשר יצר ChatGPT.האזנה נעימה,בועז לביאמאמר של ד״ר ארז ויסברד בנושא:https://medium.com/cyberark-engineering/quantum-computing-is-going-to-kill-classic-cryptography-but-we-can-still-save-it-6973e64b89c3

גדוד תותחנים 405 עולה לרמת הגולן ביום שלישי 2 באוקטובר 1973, לתגבר את הכוחות נוכח המתיחות המתגברת מול הסורים. ביום שישי 5 באוקטובר לקראת הצוהוריים, מקבל המג"ד החדש אריה מזרחי הוראה לעצור את היציאה המתוכננת לחופשת סופ"ש יום הכיפורים. שבת יום הכיפורים שתיים בצוהוריים. הסורים מפתיעים את צה"ל ופולשים בכוחות גדולים לתוך רמת הגולן תחת מטחי אש רצחניים.גדוד 405 ששילם מחיר דמים כבד בקרבות, נשאר קצת בצל לעומת כוחות אחרים שלחמו מול הסורים, והדפו אותם מזרחה מעבר לרמת הגולן.הלקחים מהקרבות הקשים ביום הכיפורים סייעו לאריה מזרחי, במלחמת לבנון הראשונה.

בפרק הקודם שוחחנו על חוק המלך.בסיומה של השיחה הצענו כי ייתכן מאוד ו"בשטח", במציאות ההיסטורית, דברים היו מעט שונים. בפרק זה ננסה באמת לרדת לשטח ולבחון את חוק המלך עליו דיברנו בפרק הקודם, לאור המציאות של ימי המקרא. בהעדר תיעוד אמיתי ואמין של אותה מציאות, נסתמך על מה שיש וזה מה שהתנ"ך רוצה שנבין נדע ונחשוב על אותם ימים...בפרק זה בו מתארח פרופ' נועם מזרחי מהאונ' העברית בירושלים, נעסוק בספר שמואל פרק ח', שם מובא הסיפור בו העם פונה לשמואל ומבקש שינוי שיטת ממשל- העם רוצה לכונן שיטת משטר אחרת. לאחר התייעצות שמיימית חוזר שמואל לעם בנאום מפורסם בו הוא מסביר על פרטי משפט המלך וכלל סעיפיו, אבל עם, טוויסט, עם תג מחיר לשיטת השלטון החדשה שהעם מבקש.מה נאמר בנאום של שמואל? איך העם מגיב לדבריו? איך נאום המלך מתכתב עם המציאות, ככל שאנחנו יכולים להבין אותה, ועם החוק, דהיינו "משפט המלך" עליו שוחחנו בפרק הקודם? מה ההבדלים בין משפט המלך לחוק המלך? האם יכול להיות שבפני שמואל (או מחבר הסיפור אודות שמואל...) כבר עמדו אותם טקסטים שאנו מכנים אותם כיום "משפט המלך", דהיינו - האם מה שנכתב בספר דברים פרק יז' היה מוכר לשמואל עצמו ולמי שכתב את הסיפור?על כל זאת ועוד בפרק שלפנינוהאזנה נעימה,יותם

באפריל 1983 הגיעו עובדי המוזיאון לאמנות האיסלאם לעוד יום עבודה, ונדהמו לגלות שמאה ושישה פריטים מאוסף השענות השלישי בשוויו בעולם - נגנבו. שלל בשווי רבע מיליאד דולר נעלם מהמוזיאון הקטן בירושלים, והמשטרה נכנסה מיד לחקירה. מי היו החשודים המידיים? איך נראתה זירת הפשע הלא-אופיינית-בעליל? וכיצד הגיע מלכתחילה אוסף יקר כל-כך למוזיאון לא מוכר בירושלים?את הסדרה הפיקו גיא בן נון ובן אור הברי. מגישה: שפרה קורנפלד.רוצים לשמוע את המשך הסדרה? היא כבר באוויר! חפשו באפליקציית הפודקאסטים שלכם ״שוד השעונים הגדול״

האם מדינות ומחוקקים ערוכים להתמודד עם האתגרים של שיבוש הרשת? האם זה התפקיד שלהם או של תאגידי הטכנולוגיה? ומה המשמעויות של עליית הבינה מלאכותית עלינו כאזרחים במדינת ישראל? האם יש קשר בין העדר חקיקה מקומית שנוגעת למרחבים הדיגיטליים לבין היתרון הטכנולוגי הישראלי בתחומי ביטחון ומודיעין? איזה אתגרים חברתיים, פוליטיים ורגולטוריים מצפים לנו באינטרנט המשתנה? ואילו כלים יש לנו בכדי להתמודד עם טכנולוגיות שאת חלקן אפילו קשה לדמיין ולהבין?על כל זאת ועוד, נשוחח עם ד"ר תהילה שוורץ אלטשולר, עמיתה בכירה וראש התכנית לדמוקרטיה בעידן המידע במכון הישראלי לדמוקרטיה.

חברת SKIDEAL היא החברה הראשונה והיחידה בישראל העוסקת אך ורק בתיירות סקי. מאחר שאורכה של עונת הסקי היא ארבעה חודשים בלבד, אי אפשר שלא לתהות כיצד ניתן לנהל חברה מצליחה שכזו ביעילות לאורך כל השנה. רונן כץ, מנכ"ל SKIDEAL, מתארח ומסביר כיצד הטכנולוגיה יכולה לתרום לניהול נכון של אופרציה מורכבת זו, איך ניתן לנהל כוח אדם במחזורי מכירה דינמיים ואיך מייצרים פרסונליזציה עבור כל כך הרבה לקוחות בעונת השיא?

"מה הייתי עושה בלי רציונזליזציה? ראית פעם מישהו שעובר שבוע בלי רציונליזציה? " אמר השחקן ג'ו גולדבלום. כולנו משתמשים במנגנוני הגנה כל הזמן. הם עוזרים לנו לתפקד ולהפחית חרדה, ומשפיעים על הדימוי העצמי שלנו ועל מערכות היחסים שלנו. בפרק הזה נסביר על מנגנוני ההגנה השונים וננסה להבין מתי הם פוגעים בנו יותר מאשר תורמים לנו.אורח בפרק: ד"ר שי איתמר, פסיכולוג קליני בכיר ומטפל בקליניקה פרטית.