כל תכני עושים היסטוריה

מכון התקנים נוסד לפני כמעט 100 שנה, עוד לפני הקמת המדינה. במשך שנים הוא היה מונופול יחיד מסוגו בתחומים שונים כמו בטון, בדיקות ייבוא, מעליות, מתקני משחקים וכו', אך החל מתחילת שנות האלפיים המעבר לשוק תחרותי אילץ אותו לשנות את התנהלותו מקצה לקצה.רונן קנובליך, סמנכ"ל מערכות המידע במכון התקנים באחת עשרה השנים האחרונות, נדרש לנהל ולהתמודד עם השינויים הרבים הללו. הפעם הוא ינסה להסביר לנו כיצד יוצרים דפוסי עבודה חדשים עבור מחלקות רבות כל כך? באיזה אופן נכון לייעל את תהליכי העבודה בעזרת טכנולוגיה חדשה? וכיצד משכנעים עובדים שהטכנולוגיה החדשה אינה נועדה לבחון את עבודתם אלא להיטיב עימם?

והפעם, ביקורות של ישראלים על הסופרלנד! על איזו רכבת הרים התרחש מרחץ דמים? מה מפחיד יותר - הקומבה או מפלי האימה? והאם לילך אכן התעלפה לפני שהספיקה לכתוב ביקורת?

במוקד הפרק הזה, יעמוד "חוק הגנת הסייבר": יוזמת חקיקה שהשיק מערך הסייבר הלאומי ב-2018. דרכו של החוק הסייבר, הייתה זרועה במהמורות ובמכשולים - והביקורת הציבורית שספג הייתה עוצמתית. נשמע על גלגוליו המוקדמים של חוק הגנת הסייבר, הסוגיות המשפטיות והציבוריות המאתגרות שעלו ממנו - ועל הגרסה החדשה והמתוקנת של החוק שמשיק מערך הסייבר הלאומי השנה. אורחת: ליאת כוהנים גורפינקל, היועצת המשפטית של מערך הסייבר הלאומי.

ברוך לבנון מצטמרר - גם בחלוף כל השנים מאז מלחמת יום הכיפורים, כשהוא נזכר במשה דיין מדבר על חורבן הבית השלישי. הוא שמע את דיין אומר את הדברים בבונקר של פיקוד צפון. כטייס בטייסת 125 - טייסת המסוקים הקלים, שבין משימותיה היה גם להטיס מפקדים, ברוך היה עד למלחמות הגנרלים שפרצו במלוא עוצמתם תוך כדי הקרבות.

תרומה לקוד פתוח היא דרך נפלאה להתנסות בפיתוח, בלי תנאי קבלה ובלי צורך בקורות חיים מרשימים. אבל מה שמלהיב בקוד הפתוח כרעיון, לא תמיד עובד בפועל עבור מי שמנסות ומנסים, לראשונה, להיכנס לתחום. למעשה, מדובר בזינוק לא פשוט אל מים עמוקים, קרים, לא תמיד מזמינים. איך להתחיל בדרך הזו, בלי להתייאש כבר בצעד הראשון?בפרק הזה התארח אוריאל אופיר: מתכנת, ומייסד מעקף - קהילת קוד פתוח ישראלית - העוסקת בהנגשת קוד פתוח ובנטוורקינג בין תורמים פוטנציאליים למתחזקי ספריות. דיברנו על הקשיים שעומדים בפני מי שרוצה להיכנס לעולם הקוד הפתוח, על למה חשוב לחפש את האנשים הנכונים, ולאו דווקא את הפרויקטים, מדוע לתרום ל-react זה לא דבר כל-כך מעשי, בטח לא בהתחלה, איך לחשוב על תרומה לקוד פתוח במושגים שמתאימים לחיים האמיתיים שלכם, האם זה מתאים גם לסניורים, ואיך חוגגים במסיבת קוד פתוח. האזנה נעימה,בועז לביאלפרק של "עושים היסטוריה" בנושא קוד פתוח, עם ריצ'רד סטולמן:https://www.osimhistoria.com/osimhistoria/oh_ep_286

מאזינים רבים ביקשו מאיתנו במהלך השנים שנקדיש פרק לחז"ל. ברבות השנים התייחסנו לא מעט לחז"ל, אבל לא עמדנו על פעילותם רבת השנים באופן ממוקד. הם היו תמיד מה שנקרא מעט אחרי "זמננו". כמובן שלא נוכל להקיף בפרק אחד מאות שנים של יצירה.. אבל בכל זאת- מעין מבוא. בפרק זה אירחנו את פרופ' מיכל בר-אשר סיגל מאונ' בן גוריון שבנגב, חוקרת התקופה.מי הם חז"ל ומהי התקופה בה פעלו? על מה הם רבו? איך והאם הם הסכימו בסופו של דבר על משהו? איך טוויטר הושפע מחז"ל? והאם באמת התקיימה בזמנם תרבות של ויכוח?הנה לפניכם פרק ובו טעימה מעולמם של חכמינו אלה.האזנה נעימה,יותם

והפעם, מה הישראלים חושבים על סניפי ארומה? למה האייס מול באילת גרם לעמרי לשכוח איך מדברים? ומה הסיבה שייסדנו את הפינה "אור לקח ללב"?

למרות האליבי החזק, החוקרים מתבייתים על החשוד החדש-ישן. החשד הזה מוביל אותנו לאמסטרדם, לוס אנג'לס, ופריז, במרדף אחר עשרות שעונים שטרם הושבו. מה תטען נילי שומרת? איך נשבר האליבי? והאם יש עוד פריצות שנעמן עומד מאחוריהן?חלק חמישי ואחרון של הסדרה, ובנוסף - ראיון מיוחד עם יוצרי הסדרה, גיא בן נון ובן אור הברי, על מאחורי הקלעים של ההפקה.תודה מיוחדת לפנינה גרי ואלון נוימן על הקלטות הציטוטים של ארנה לידור וסמי נחמיאס בפודקאסט.

מדוע אנו מזדהים עם קבוצה כזו או אחרת? האם זה קשור לעלות מול תועלת? מה ההשלכות הכלכליות והחברתיות של זהות קבוצתית ואיך מצמצמים יריבות בין קבוצות? עושים חשבון מארחים את פרופ׳ משה שעיו שחוקר זהות קבוצתית.

השם שהחוקרים מוצאים ב"מחסני תפוז" ברמלה מוביל אותם לאדם עם אליבי מושלם. כדי ליישב את הסתירה בין האליבי החזק לבין הראייה המשמעותית, אנחנו חוזרים להתחלה - ומנסים להבין איך התגלגלו חייו של האיש שכל הסימנים מעידים שהוא עומד מאחורי השוד.תודה מיוחדת לפנינה גרי על הקלטת הציטוט של ארנה לידור