כל תכני עושים היסטוריה

בזמן המלחמה אנו עדים למעורבות הולכת וגוברת של ארה"ב בנושאים פנים ישראליים - אבל האם המצב היה כך תמיד? מה ההיסטוריה המשותפת בין המדינות יכולה לספר לנו? האם הקשר היה תמיד כה טוב? איך הוא התפתח לאורך השנים? מה היו נקודות השפל ונקודות המפנה ביחסים המורכבים הללו? על כל זאת ועוד, נשוחח עם ד"ר נתן ארידן, חוקר במכון בן גוריון לחקר ישראל מאוניברסיטת בן גוריון בנגב.

נפתח בשני וידויים: קהלת מעולם לא היה מהגיבורים החביבים עלי במקרא. הוא זכה מצידי ליחס שנע בין התעלמות לבין "המגילה הזאת שאוהבים לצטט ממנה ולהישמע עמוקים". וידוי שני- במסגרת לימודי נאלצתי, משיקולי לו"ז, ללמוד קורס אודות קהלת, פשוט כי...הוא הסתדר לי במערכת השעות. ואז...לאחר כמה חודשים מסיום הקורס מצאתי עצמי מצטט את קהלת, מתייחס לקהלת ואפילו מלמד אודותיו. מי שאחראית לקסם הזה שהתרחש, היא פרופ' נילי סמט מאונ' בר אילן, שגם מתארחת בפרק זה של "עושים תנ"ך", היא אשר הסיטה עבורי את נקודת המבט על המגילה מעולמות ה"אולפנא פינת מחשבות טובות וסיסמאות ריקות" אל עבר העולם המחקרי-היסטורי.אז מי היה קהלת? האם באמת מדובר בשלמה המלך? מה בין היסטוריה למסורת בעניין הזה? מתי חי הסופר הפילוסוף ומדוע פרופ' סמט מאחרת את זמן חיבור המגילה? היכן מקומו בקאנון? מהי השפה המיוחדת של קהלת השופכת אור חדש - היסטורי הלניסטי ופילוסופי על הטקסט? מה מתכוון קהלת כשהוא אומר "מקרה"? מה דעתו על החיים שאחרי המוות ואיך, מבין השורות ניתן ללמוד על ההיסטוריה של תקופתו המשתקפת בדעותיו אודות נושא זה?על כך ועוד בפרק שלפנינו.האזנה נעימה,יותם

אשכול תמיד רצה להיות חקלאי, אך כשנקרא לתפקיד שר הביטחון, נענה מיד בחיוב והסביר כי צרכי המדינה תמיד לפני צרכיו שלו. בפרק הזה נעסוק בדרכו של אשכול משר ביטחון לראש הממשלה השלישי של מדינת ישראל.

פרק ראשון בסדרה. הפרופסור מסביר את האובססיה של כלכלנים לסיבתיות, על העבודה של כלכלנים אמפיריים והשינויים שחלו בעולם המחקר בשנים האחרונות. ולמה להסתכל על נתונים ולהבחין בקורלציות זה לא מספיק.

אני רוצה להתחיל לקום מוקדם, כדאי שאתחיל לרוץ בבוקר, ממחר דיאטה והפעם באמת. מי מאיתנו לא ניסה לסגל הרגל חדש והפסיד במירוץ מול עצמו? בחלק הראשון מתוך שניים מתארחת יהודית כץ, מנחת הפודקאסט 'חושבים טוב', יזמית, יועצת, מרצה וכותבת, לשיחה על מהו הרגל, מה ההבדל בין מטרה, הרגל והתמכרות ואיך מסגלים הרגלים בריאים ונפטרים מהרגלים מזיקים.

נחנו נמצאים בתקופה מאוד לחוצה וחריגה,רמת הסטרס של כולנו גבוהה. חולים במחלות אוטואימוניות עלולים לחוות החמרה במחלה.בפרק זה יותם שטיינמן מארח את ד״ר הדר קולב לשיחה על טרשת נפוצה וההתמודדות איתה בעיתות חירום.

מה אומרים כשחייבים לפרגן? מה כתוב בדף המסרים של ממלכת החלבה? ומה הקשר של לב אמיץ לשוק?

כיצד הופך יישוב חקלאי קטן, ללא פרנסה ומשאבים, למועצה מקומית מבוססת? התשובה לשאלה הזאת בתולדותיה של חצור הגלילית עוברת דרך סיפורה של המנהיגות המקומית בחצור.

בשנות השלושים של המאה העשרים האמינו הפיזיקאים כי יש בידיהם תמונה ברורה ומושלמת למדי של מבנה האטום ושל אבני הבניין היסודיות של הטבע: הפרוטון, הניוטרון והאלקטרון הסבירו היטב תופעות פיזיקליות וכימיות רבות. אך כשפיתח ארנסט לורנס את מאיץ החלקיקים פורץ-הדרך שלו, הופתעו המדענים לגלות שטף של מאות חלקיקים חדשים ובלתי צפויים שהתעופפו לכל עבר בכל ניסוי: 'גן חיות של חלקיקים'. מורי גל-מן, יובל נאמן ואחרים נאלצו לחשוב 'מחוץ לקופסא' כדי לפענח את צפונותיהם של אבני-הבניין היסודיות של הטבע, ולהבין מה מתרחש בעולם המוזר והצבעוני של הקוורקים.בסוף הפרק, שיחה עם חן אביגדורי, שאשתו ובתו נחטפו לעזה ושוחררו בעסקת השבויים הראשונה, על הלחץ הציבורי שמפעילות משפחות החטופים על הממשלה. האזנה נעימה,רן

אחד הביטויים השגורים ביותר כשמדברים על הדרוזים הוא שהם קשרו את גורלם במדינת ישראל - אבל מה זה אומר? מי אלו הדרוזים? מה שורשיהם? ומתי התחילה מערכת היחסים של העדה הדרוזית עם היהודים ומדינת ישראל?מזה עשרות שנים הדרוזים לוחמים כתף אל כתף למען ביטחון מדינת ישראל, ומה לגבי מעורבותם במוסדות האזרחיים של מדינת ישראל אז והיום?על כל השאלות המעניינות והתשובות אודות ההיסטוריה של הדרוזים וגלגולי היחסים בין הדרוזים ומדינת ישראל, נשוחח עם ד"ר יוסרי חיזראן, המרכז האקדמי שלם, חוקר והיסטוריון.