כל תכני עושים היסטוריה

The CIS Top 18 is widely used in IT, and Jack Bliss of 1898 & Co. has adapted that list for OT/industrial, adding a lot of industrial context and lists of related OT-centric tools and technology.

בשני הפרקים הקודמים הצגתי שתי בעיות שמהן סובלות מערכות בינה מלאכותית. האחת היא בעיית ה"אני לא יודע" והשניה היא בעיית ה"אני יודע הכל". כעת, בפרק האחרון בטרילוגיה, נעסוק בבעיה השלישית, בעיית ההטיה שגורמת לכך שיש מערכות בינה מלאכותית שמעדיפות כיוון פוליטי או תרבותי מסוים כאשר הן נשאלות שאלה ואפילו כאשר הן מתבקשות לצייר תמונה. האם מערכות הבינה המלאכותית הן Woke? האם הן היו מצביעות למפלגות ליברליות?כמו כל דבר אחר בתקופה שבה אנחנו חיים, גם ההטיה הזו הפכה לסוגיה במחלוקת, סוגיה נפיצה, סוגיה שהובילה לפיתוח מערכות בינה מלאכותית שמוטות לכיוון השני, לכיוון השמרני, הימני, ואפילו הניאו-נאצי, והתוצאה של כל זה היא מהומה.קישורים:התגובה של גוגל לבעיות של ג'מיני ביצירת תמונותhttps://blog.google/products/gemini/gemini-image-generation-issueמחקר: הנטיות הפוליטיות של מודלי השפה הגדוליםhttps://arxiv.org/pdf/2402.01789ניאו-נאציים משתמשים בבינה מלאכותיתhttps://www.wired.com/story/neo-nazis-are-all-in-on-aiהמחקר של ארגון MEMRIhttps://www.memri.org/dttm/neo-nazis-and-white-supremacists-globally-look-artificial-intelligence-promote-their-message-0

פרק לייב בגריי מודיעין!דומינוס פיצה - ביקורת חוזרת

בפברואר 2015 הרשת געשה בניסיון למצוא תשובה חד משמעית- האם שמלה בתמונה מסוימת היא בצבעי זהב ולבן, או כחול ושחור? התופעה הוויראלית הזו הדגימה כיצד אנשים שונים יכולים לראות את אותו הדבר בדיוק- בצורה שונה לחלוטין.בפרק זה מתארח פרופ' צבי גנאל מאוניברסיטת בן גוריון, מומחה בתחום התפיסה החזותית. יחד נבחן את הגורמים המשפיעים על האופן בו אנו תופסים את המציאות, נשווה בין תפיסת המציאות של מבוגרים וילדים, ונחקור את הפסיכולוגיה מאחורי אשליות ויזואליות מתעתעות. אז האם המציאות היא אובייקטיבית או שהיא תלויה בעיני המתבונן?

אנחנו רגילים לחשוב על מחלות בצורה סכמטית: יש מחלות ויראליות, יש מחלות שנגרמות על ידי חיידקים, יש מחלות אונקולוגיות וכן הלאה. אבל מחלת סרטן צוואר הרחם מערערת את החלוקה הזאת - זו מחלה אונקולוגית שנגרמת דווקא על ידי וירוס ממשפחת הפפילומה.בפרק מיוחד בהשתתפות ד"ר נדב משען, ננסה להבין איך וירוס מסוגל לגרום להופעת גידולים סרטניים - וכיצד עובד החיסון שמסוגל למנוע את הופעת המחלה בשיעורי יעילות מדהימים.

אני בטוח שלא אפתיע אתכם אם אספר על הסכנה שמציבה בפנינו ההתחממות הגלובלית: מומחי אקלים מזהירים מזה שנים מפני ההשלכות ההרסניות שתהיה להתחממות הזו בעשורים הקרובים.אבל הנה משהו שאולי כן יפתיע אתכם. גם אם היינו מצליחים, בדרך נס, לעצור לחלוטין את כל פליטות הפחמן הדו-חמצני בעולם כבר מחר בבוקר - עדיין לא היה בכך די בכדי לבלום את ההתחממות הגלובלית. מדוע? זו השאלה שתעמוד במרכז הפרק. האזנה נעימה,רן

גיבוי הוא מסוג הדברים שאף פעם לא עומדים בראש סדר העדיפויות. אבל כמו בסרטי אימה, מה שהתעלמנו ממנו עלול לצוץ ולרדוף אותנו, בדיוק ברגע הכי לא מתאים. איך מונעים מראש את הקטסטרופה שכולנו חוששים ממנה? איך מוודאים שכל מה ששמרנו דיגיטלית, לא יעלם?לרן בר-זיק יש הרבה מה לומר על גיבויים, גם ברמה המקצועית, כמפתח וארכיטקט, וגם ברמה האישית, כעיתונאי, כאדם פרטי וכאיש משפחה. שוחחנו על סיפורי אסונות בז'אנר הגיבויים, על האחריות של בוני אתרים ביחס לגיבוי, על מה זה Disaster Recovery, על גיבוי קר ועל גיבוי חם, על פרוטוקול הגיבוי האישי אצל בר-זיק בבית, על מה לא לגבות ואפילו לבער ולהשמיד, ועל למה כדאי לכתוב דוקומנטציה רק אחרי שאוכלים ארוחת צהריים.האזנה נעימה,בועז לביאלספר The Phoenix Project:https://www.amazon.com/Phoenix-Project-DevOps-Helping-Business/dp/0988262592פוסט של ערן שפירא על חיסכון בגיבוי:https://medium.com/@lxeran/how-we-decreased-our-monthly-aws-costs-from-10-000-to-1-500-f926f1fd4eef

הפודקסט "עושים פוליטיקה, חוזר עם שלמה רז. הפרק הזה שבו מתארחת עו"ד דפנה הולץ-לכנר, אשר מרבה להופיע בבג"צ, עוסק ביחסי הגומלין שבין הרשות השופטת לבין הפוליטיקה. נפגשנו לקראת הכרעת בג"צ בנושא גיוס בני ישיבה.אחת הסוגיות שבהן עסקנו היא הסדר ניגוד העניינים של רה"מ בנימין נתניהו. סמוך לאחר מכן הוגשה עתירה בטענה שנתניהו נמצא בניגוד עניינים לגבי ניהול המלחמה

זעקו כותרות העיתונים" – כך כתוב בשיר הנודע. אבל אצלנו ב"עושים תנ"ך" אנחנו בד"כ לא מתעסקים בחדשות. טוב, אולי בחדשות- אבל של העולם העתיק. חדשות שיהיו נכונות כנראה גם עוד שנה, שנתיים ואולי אף יותר. אבל הפעם, בפרק זה, נחרוג ממנהגינו. לאחרונה התפרסמו כתבות רבות שתפסו כותרות ראשיות בעיתונים ובאתרי החדשות המובילים: "חומת העיר שבעיר דוד בירושלים, לא נבנתה בימי חזקיהו, אלא מוקדם יותר, אולי כבר בימי המלך עוזיהו". הכתבות הציעו כי מחקר חדש ופורץ דרך טוען כי בניגוד להנחה שחומת העיר מהצד המזרחי נבנתה ע"י חזקיהו מלך יהודה, יש להקדים את זמן בנייתה." הכותרת מהווה כמובן רעידת אדמה ארכיאולוגית. אבל...האם כצעקתה? אז כאמור כדי לנסות ולהכריע בסוגייה זימנו לאולפן שניים- פרופ' ישראל פינקלשטיין מאונ' ת"א ומאונ' חיפה, וכן את אחד מצוות כותבי המחקר פורץ הדרך – פרופ' יובל גדות מאונ' ת"א. שני האורחים המכובדים משתתפים בפרק זה בדיון דחוף שזימנו אודות הממצאים של המחקר הרחב שפורסם לאחרונה בכתב העת המכובד PNAS, מחקר שהתרחש "מתחת לרדאר" מעל 6 שנים וכאמור לאחרונה, עם פרסומו, עלה לכותרות.ובצדק.מה חשיבות המדעים המדויקים בחזית המחקר הארכיאולוגית של אזורנו? מה פריצת הדרך המתודולוגית בנושא בדיקות פחמן 14 שהוביל המחקר? מה משמעות הממצאים שעלו במחקר? מהי הכרונולוגיה שמציע פרופ' גדות להתפתחותה של ירושלים, כרונולוגיה השונה מתפיסתו של פרופ' פינקלשטיין? מה הממצאים שהתגלו לגבי זמן בניית החומה ומה משמעותם, שייתכן שהם באמת דרמטיים, בראייה רחבה? מה תגובתו של פרופ' פינקלשטיין לנקודות אשר עלו במאמר ואיך הוא תופס את הממצאים? ומה תגובתו של פרופ' גדות לתגובה של פינקלשטיין. האם ניתן לקבוע נחרצות מי בנה את החומה המזרחית בימי הבית הראשון?האם אחרי הכל הפרופסורים יגיעו להסכמה אודות משמעות הממצאים? האם מדובר ברעידת אדמה שמקריסה תפיסות עבר או בתחילתה של דרך חדשה בחקר ישראל הקדום, שמי יידע לאן היא תוביל בהמשך? האזנה נעימה,יותם

בשנים האחרונות שיזוף הפך להיות יותר מסתם אופנה חולפת.האם יש סיכוי שהפעולה הזו מסוכנת הרבה יותר ממה שחשבנו? הפעם מירה בטרפלד מסבירה- מה זה בכלל שיזוף? כיצד הוא משפיע על העור שלנו לאורך השנים? באיזה קרם הגנה כדאי להשתמש ומה הפרמטרים שלפיהם כדאי לבחור אותו?