כל תכני עושים היסטוריה

בירת ההייטק המקורית של ישראל היא לא הרצליה פיתוח או רמת החייל. זוהי פתח תקווה! איך קרה שכל ספקיות האינטרנט של שנות התשעים ישבו דווקא שם? למה כבל האינטרנט התת ימי MED-1 הגיע דווקא אליה? מדוע היא מחזיקת שיא העולם בתקיפות סייבר לראש? ואיך ייתכן שפסטיבל האוכל הכשר של פתח תקווה, לא קיבל תעודת כשרות?בפרק המיוחד הזה, שבו אני נפרד מן הפודקאסט "עושים תוכנה" כמגיש, אחרי שלוש שנים, ומעביר את שרביט ההגשה הלאה, אירחתי את הכוכב הבלתי מעורער של כס האורחים – רן בר-זיק – לשיחה פרועה על ההקשרים הטכנולוגיים המפתיעים של פתח תקווה, ועל שלל עובדות מדהימות וסיפורי אימה, שנולדו בעיר הזו. בר-זיק הוא פתח-תקוואי מסור, ויש לו ידע בלתי נדלה, על פיתוח תוכנה, על האינטרנט, וגם על פתח-תקווה. האם ידעתם, למשל, שבר-זיק הוא אביר מפתחות של איגוד האינטרנט הישראלי? שמשרדיו נמצאים כמובן… בפתח-תקווה?האזנה נעימה,בועז לביא

שחף שניר, מנהל חדשנות ויזמות פנים ארגונית בכללית החדשנות בעולם הבריאות היא הרבה יותר מסתם טכנולוגיה - היא דרך חשיבה ופעולה.שחף שניר, מומחה בניהול חדשנות בארגונים, חושף כיצד ארגון בריאות ענק מטמיע חדשנות בכל רבדיו. הוא מתאר את האתגרים בהטמעת חדשנות בסביבה שמרנית, את הצורך באיזון בין יעילות לחדשנות, ואת חשיבות הגמישות בזמני משבר.

Prof. Nicolaus Kröger from Hamburg and Prof. Moshe Mittelman from Tel-Aviv, in a stimulating conversation on the various therapeutic modalities, including hematopoietic transplantation, in patients with higher-risk MDS.

מלחמת העולם השנייה הותירה כמות עצומה של נפגעי נפש ומצב בו הצורך בטיפול עלה על ההיצע. בנסיון למצוא פתרון נולדה האנליזה הקבוצתית- גישת טיפול ייחודית שהמשלבת פסיכואנליזה ודינמיקה קבוצתית. איך מתבצעת אנליזה קבוצתית? במה היא שונה מטיפול פרטי? למי היא מתאימה? ומה היתרונות שלה? אורחת בפרק: יעל שחר, פסיכולוגית קלינית ומנחת קבוצות, קנדידטית במכון הישראלי לאנליזה קבוצתית.

עושים חשבון מארחים את ד"ר רועי לוי לפרק על מה רשתות חברתיות עושות. האם פייסבוק תורמת להקצנה? איך אינסטגרם וטוויטר משפיעות על בריאות נפשית, מה ההשפעה של חשיפה לדעות על עמדה פוליטית ועל אמפתיה כלפי הצד השני, ומה הם המנגנונים השונים שמקשרים בין הרשתות לאושר ועושר, אבל גם לפשעי שנאה.

יום אחד נמצאה באמצע הים ספינה ששטה בלי מלחים ובלי צוות, אבל עם מטען שלם.

אם סופרים את כל האנשים, הדגים, הפרות, הזבובים וכל היתר - אז מה יש יותר בעולם, רגליים או עיניים?

דוח מיוחד שפרסם משרד הבריאות האמריקאי בשנה שעברה מצביע על מגפת בדידות בקרב צעירים ומבוגרים כאחת מבעיות הבריאות הקשות ביותר שאיתה מתמודדת בארה"ב, בעיה שמובילה לא רק לנזקים בריאותיים אלא גם לנזקים כלכליים.בחלק הראשון בסדרה שעוסקת בקשר שבין טכנולוגיה, רומנטיקה, רגשות ושפה עסקנו בשאלה למה אפליקציות הדייטינג שבורות וניסינו להבין למה המשתמשים נוטשים אותן. אבל הנטישה הזו, ככל שהיא רחבה ומתפשטת, מותירה את בעיית היסוד על כנה: אנשים מחפשים קשר ומתקשים בכך; לפעמים הם מחפשים קשר במשך שנים, לפעמים אפילו אז הם לא מוצאים.בחלק השני של הסדרה ננסה להבין האם בינה מלאכותית פותרת את הבעיה, האם אנשים מוותרים על קשרים אמיתיים לטובת קשרים עם מערכות בינה מלאכותית, ואם זה קורה, האם זה מדובר ב"פתרון" או שמא יצרנו בעיה חדשה?קישורים:דוח הבדידות של הממשל האמריקאי (קובץ PDF)https://www.hhs.gov/sites/default/files/surgeon-general-social-connection-advisory.pdfRIZZ AIhttps://rizzai.aiהסיפור על בריאן והחברה שלוhttps://www.aol.com/meet-guys-dating-ai-girlfriends-110000910.htmlהתחתן עם דמות מאוירת וכעת הוא לא יכול לדבר איתהhttps://www.entrepreneur.com/business-news/the-man-who-married-a-hologram-in-japan-can-no-longer/426715הסיפור על התאבדותו של סואולhttps://www.nytimes.com/2024/10/23/technology/characterai-lawsuit-teen-suicide.html

בפרק הפעם, חגית מקדונסקי, סמנכ"לית יישום אסטרטגיות, ואורלי הוברמן, סמנכ"לית מערכות מידע גלובליות, מדברות על שינויי העומק שעברה החברה, המייצרת ומפתחת רובוטים לתחזוקת בריכות ברחבי העולם, ומדגישות את החשיבות של שינוי תפיסה ותהליכים ארגוניים כבסיס לשינוי טכנולוגי. שינוי זה אינו רק תוצאה של התמודדות עם משברים אלא מהלך אסטרטגי שנעשה דווקא בתקופת שגשוג וצמיחה, במטרה לאפשר לחברה למקסם הזדמנויות בשווקים חדשים ולצמוח לטווח הארוך. אז איך שומרים על היחסים עם לקוחות ה-B, אך גם לומדים לדבר בשפתם של לקוחות ה-C? כיצד מייצרים חוויה הוליסטית עבור לקוח הקצה? ובגדול, איך יוצרים דיזיין גלובלי לתהליכים ולמערכות תוך התאמות לוקאליות נדרשות שחייבות לשקף רגולציה, שפה ותרבות של קהלים מגוונים ברחבי הגלובוס?

Security automation needs a machine-readable vulnerability database. Carmit Yadin of Device Total joins us to look at limitations of the widely-used National Vulnerability Database (NVD), and explore a new "data science" alternative.